שְׁבוּעָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שבועה
הגייה* shvua
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ש־ב־ע
דרך תצורה משקל קְטוּלָה
נטיות ר׳ שְׁבוּעוֹת; שְׁבוּעַת־, ר׳ שְׁבוּעוֹת־
  1. התחייבות של אדם על פי דיבורו. גם אמירה המקובלת כהוכחה על העבר.
    • ”אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה.“ (במדבר ל, פסוק ג)
    • שבועה שלא אוכל ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה חייב שתים שבועה (בבלי, מסכת שבועותדף כב, עמוד ב)

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: שבועה