”אולם אדם המפזר ונותן ללא שום הבדלה עשוי לעורר שאט־נפש, קודם כל, אצל מקבליו. הנותן דבר לחברו הריהו כאומר אני אוהב אותך או מכבד אותך וזה החפץ יהיה לך מזכרת ממני. אולם החפץ עצמו, ללא תכלית המזכרת, אין בו אלא כדי לבייש.“ (גשר המחשבות, מאת אליעזר שטיינמן, בפרויקט בן יהודה)