רפס ב (שורש)
השורש ר־פ־ס הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש | |
|---|---|
| משמעות עיקרית | ירידה וסמיכות לארץ |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
נטיות הפעלים עריכה
| ר־פ־ס | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | רָפַס | רוֹפֵס (ב׳ פעוּל: רָפוּס) |
יִרְפּוֹס | רְפֹס | לִרְפֹּס |
| נִפְעַל | נִרְפַּס | נִרְפָּס | |||
| הִפְעִיל | |||||
| הֻפְעַל | -אין- | -אין- | |||
| פִּעֵל | |||||
| פֻּעַל | -אין- | -אין- | |||
| הִתְפַּעֵל | הִתְרַפֵּס | מִתְרַפֵּס | יִתְרַפֵּס | הִתְרַפֶּס | לְהִתְרַפֵּס |
הערה עריכה
במקרא השורש מופיע ר־פ־שֹ בשי"ן במקום הסמ"ך.