רפס ב (שורש)
השורש ר־פ־ס הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש | |
---|---|
משמעות עיקרית | ירידה וסמיכות לארץ |
גזרה | |
הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
נטיות הפעלים
עריכהר־פ־ס | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
קַל | רָפַס | רוֹפֵס (ב׳ פעוּל: רָפוּס) |
יִרְפּוֹס | רְפֹס | לִרְפֹּס |
נִפְעַל | נִרְפַּס | נִרְפָּס | |||
הִפְעִיל | |||||
הֻפְעַל | -אין- | -אין- | |||
פִּעֵל | |||||
פֻּעַל | -אין- | -אין- | |||
הִתְפַּעֵל | הִתְרַפֵּס | מִתְרַפֵּס | יִתְרַפֵּס | הִתְרַפֶּס | לְהִתְרַפֵּס |
הערה
עריכהבמקרא השורש מופיע ר־פ־שֹ בשי"ן במקום הסמ"ך.