קרפיף

קַרְפִּיף (גם: קַרְפֵּף)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קרפיף, קרפף
הגייה^*	karpif, Karpef
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־ר־פ־ף
דרך תצורה	משקל קַטְלִיל
נטיות	ר׳ קַרְפִּיפִים; קַרְפִּיף־, קַרְפִּיפֵי־

לשון חז"ל חצר מגודרת; שטח מגודר המשמש לאחסנה של דברים שונים כמו תוצרת חקלאית, עצים להסקה ועוד.
- "הַגִּנָּה וְהַקַּרְפֵּף שֶׁהֵן שִׁבְעִים אַמָּה וְשְׁירַים עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשְׁירַים, מֻקֶפֶת גָּדֵר..." (משנה עירובין ב ה)
- "מביאין עצים מן השדה מן המכונס, מן הקרפף, אפילו מן המפוזר. אי זהו קרפף – כל שהוא סמוך לעיר." (ירושלמי ביצה ד ב)
- ”בקשו בגנות ובקרפיפות, פשפשו בבורות וּבחריצין. את כל כלבי הפרבר החרידו עליהם – ולבטלה.“ (מאחורי הגדר, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
עברית חדשה מתחם; שטח מגודר המשמש לתחזוקה, לתפעול או לחניית רכבות.

אולי מאכדית: gapdippu (אברהם אבן שושן, המילון החדש). לדעת טור־סיני המילה גָבְּדִפֻּ gabdippu אינה שמית אלא שומרית, ופירושה מעקה הגג או סוללת החומה.

ערך בוויקיפדיה: דפו (רכבת)