קרסום

קִרְסוּם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קירסום
הגייה*	kirsoom
חלק דיבר	שם עצם (פועל)
מין	זכר
שורש	ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות

1. לשון חז"ל ליקוט עשבים יבשים משדה, גזימת קצוות יבישים בענפים.
2. לשון חז"ל אכילה המכלה אט־אט, כאכילת הנמלים.

   • "מקרסמין מזרדין מפסלין עד ראש השנה" (שביעית פ"ב)
   • "שדה שקצרוה לסטים..קרסמוה נמלים שברתה הרוח או בהמה פטורה." (פאה פ"ב)

גיזרון

• הפועל קרסם.

ראו גם

• כרסום