קצר (שורש)
השורש ק־צ־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש | |
|---|---|
| משמעות עיקרית | חיתוך ומיעוט אורך |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
נטיות הפעלים עריכה
| ק־צ־ר ב | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | קָצַר | קוֹצֵר (ב׳ פעוּל: קָצוּר) |
יִקְצֹר | קְצֹר | לִקְצֹר |
| נִפְעַל | נִקְצַר | נִקְצָר | יִקָּצֵר | הִקָּצֵר | לְהִקָּצֵר |
| הִפְעִיל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| הֻפְעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | קִצֵּר | מְקַצֵּר | יְקַצֵּר | קַצֵּר | לְקַצֵּר |
| פֻּעַל | קֻצַּר | מְקֻצַּר | יְקֻצַּר | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | הִתְקַצֵּר | מִתְקַצֵּר | יִתְקַצֵּר | הִתְקַצֵּר | לְהִתְקַצֵּר |