קצר (שורש)
(הופנה מהדף קצר ב (שורש))
השורש ק־צ־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש | |
---|---|
משמעות עיקרית | חיתוך ומיעוט אורך |
גזרה | |
הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
נטיות הפעלים
עריכהק־צ־ר ב | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
קַל | קָצַר | קוֹצֵר (ב׳ פעוּל: קָצוּר) |
יִקְצֹר | קְצֹר | לִקְצֹר |
נִפְעַל | נִקְצַר | נִקְצָר | יִקָּצֵר | הִקָּצֵר | לְהִקָּצֵר |
הִפְעִיל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
הֻפְעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
פִּעֵל | קִצֵּר | מְקַצֵּר | יְקַצֵּר | קַצֵּר | לְקַצֵּר |
פֻּעַל | קֻצַּר | מְקֻצַּר | יְקֻצַּר | -אין- | -אין- |
הִתְפַּעֵל | הִתְקַצֵּר | מִתְקַצֵּר | יִתְקַצֵּר | הִתְקַצֵּר | לְהִתְקַצֵּר |