קיסם
קֵיסָם
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קיסם |
הגייה* | kesam , keisam |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ק־ס־ם |
דרך תצורה | משקל קֵטָל |
נטיות | ר׳ קֵיסָמִים; קֵיסַם־, ר׳ קֵיסְמֵי־ |
- גזר עץ.
- ”רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, נוֹטֵל אָדָם קִיסָם מִשֶּׁלְּפָנָיו לַחֲצֹץ בּוֹ שִׁנָּיו, וּמְגַבֵּב מִן הֶחָצֵר וּמַדְלִיק, שֶׁכָּל מַה שֶּׁבֶּחָצֵר מוּכָן הוּא.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק ד, משנה ו)
- ”יוֹצְאִין בְסֶלַע שֶׁעַל הַצִּינִית; הַבָּנוֹת (קְטַנּוֹת) יוֹצְאוֹת בְּחוּטִין וַאֲפִלּוּ בְקִיסְמִין שֶׁבְּאָזְנֵיהֶן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ו, משנה ו)
- ”אלא אמר רב הונא: עץ אחד יש בכרכי הים, ו'חנון' שמו; ומביאין קיסם ומניחין לה בחוטמה כדי שתתעטש ויפלו דרני ראשה“ (בבלי, מסכת שבת – דף נד, עמוד ב)
- "...ללקט בחוץ קיסמין יבשים להסקה ושאר מלאכות כיוצא בהן ("ספר הקבצנים", מנדלי מוכר ספרים)
גיזרון
עריכה- מקבילה בערבית: השורש قسم (ק־ס־ם), הקשור בשבירה ובחלוקה.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: pick