קִילוֹןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קילון
הגייה* kilon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ קִילוֹנוֹת; קִילוֹן־, ר׳ קִילוֹנוֹת־
 
קילון
  1. מוט מעין מנוף, הנע על ציר, ובקצהו דלי ומשמש לשאיבת מים מן הבאר.
    • "משקין בית השלהין במועד ובשביעית, בין ממעיין שיצא כתחילה, בין ממעיין שלא יצא כתחילה; אבל אין משקין לא ממי הגשמים, ולא ממי הקילון." (משנה: מועד קטן, פרק א משנה א)
    • "הממלא בקילון־ עד שלושה ימים טמאין." (משנה: מכשירין, פרק ד משנה ט)

גיזרוןעריכה

  • לשון חז"ל, מיוָנית: kilon) κηλων)

תרגוםעריכה

  • אנגלית: swipe‏‏‏‏‏, swing-beam‏‏‏‏‏
  • רומנית: cumpănă