קוֹנְצֶ'רְטוֹ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קונצ'רטו
הגייה* koncherto
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
 
קונצ'רטו
  1. ז'אנר מוזיקלי מתקופת הבארוק בו כל כלי מקבל סולו או מספר כלים מקבלים סולו או לתזמורת שלמה.
    • "טְרוּמְפֶּלְדוֹר בַּגָּלִיל / וְקוֹנְצֶ'רְטוֹ לְחָלִיל / וַחֲצִי תְּרֵיסַר אַלּוּפִים בְּמִיל'." (סְפִירַת מְלַאי, מאת יוסי בנאי)
    • במגמת מוזיקה לקחו אותנו להאזין לקונצ'רטו.

גיזרון

עריכה
  • לטינית "קונצנטוס" -> איטלקית: "concerto".

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: קונצ'רטו