קוֹנְצֶ'רְטוֹ עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קונצ'רטו
הגייה* koncherto
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
 
קונצ'רטו
  1. ז'אנר מוזיקלי מתקופת הבארוק בו כל כלי מקבל סולו או מספר כלים מקבלים סולו או לתזמורת שלמה.
    • "טְרוּמְפֶּלְדוֹר בַּגָּלִיל / וְקוֹנְצֶ'רְטוֹ לְחָלִיל / וַחֲצִי תְּרֵיסַר אַלּוּפִים בְּמִיל'." (סְפִירַת מְלַאי, מאת יוסי בנאי)
    • במגמת מוזיקה לקחו אותנו להאזין לקונצ'רטו.

גיזרון עריכה

  • לטינית "קונצנטוס" -> איטלקית: "concerto".

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: קונצ'רטו