קוֹמִיסָר עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קומיסר
הגייה* komisar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה מלועזית
נטיות ר׳ קוֹמִיסָרִים, נ׳ קוֹמִיסָרִית
  1. מי שמנסה להשפיע, או מפעיל לחץ על קבוצת אנשים או על ציבור, לפעול בדרך מסוימת או להאמין באידאולוגיה מסוימת.
    • במשטר הסוביטי, לכל יחידה צבאית היה קומיסר ממונה שלא היה כפוף למפקד היחידה ותפקידו היה להשגיח על נאמנות לאידאולוגיה הקומוניסטית ולכוון לפעילות בהתאם לאידאולוגיה זאת.

גיזרון עריכה

  • מרוסית комиссар , מגרמנית Kommissar – קצין משטרה, מצרפתית commissaire – דרגת קצין בצבא, מהלטינית מאוחרת commissarius – שליח נאמן, מי שנתנה לו סמכות בנאמנות.

תרגום עריכה


ראו גם עריכה