קוהרנטי

קוֹהֶרֶנְטִיעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קוהרנטי
הגייה* koherenti
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה מלועזית
נטיות נ׳ קוהרנטית; ר׳ קוהרנטיים, נ״ר קוהרנטיות
  1. מגובש, נהיר ומאורגן היטב לוגית או אסתטית.
    • לסופרת זו סגנון כתיבה קוהרנטי.
    • הצעת המיזם נדחתה משום שלא היתה מספיק קוהרנטית.
  2. [פיזיקה] בעל תדירות ומופע קבועים בזמן.
    • שני מתנדים קוהרנטיים באמבט-גלים, יוצרים תמונת-התאבכות יציבה.

גיזרוןעריכה

  • מלטינית: cohaērēns ("לדבוק יחדיו") מורכב מ־co- ("עם", "ביחד") + haereō ("להיצמד", "לדבוק"), דרך צרפתית אמצעית coherent.

תרגוםעריכה