קִבֵּל אֶת הַדִּין

עריכה
  1. הִשְׁלִים עִם הַמַּצָּב, וְלֹא מָחָה נֶגְדּוֹ אוֹ נִסָּה לְשַׁנּוֹתוֹ.
    • ”נִכָּר בּוֹ שֶׁחֶפְצוֹ לוֹמַר לָהֶם דָּבָר אַךְ אֵין כּוֹחוֹ עוֹמֵד לוֹ, עֵינָיו תּוֹהוֹת סָבִיב – וְלֹא עֶצֶב בָּהֶן וְלֹא אֵימָה, אֶלָּא נִיצוֹץ בָּרָק חַד וְשָׁנוּן, מָשָׁל קִיבֵּל אֶת הַדִּין בְּאַהֲבָה – וּבְדֵעָה צְלוּלָה“ (אדרת אליהו, מאת א"ש שטיין, בפרויקט בן יהודה)