צרם
צָרַם
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | צרם |
| שורש וגזרה | צ־ר־ם, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל פגע, פצע, חתך, פגם או דקר (תמיד בנסמך לאֹזן). חרץ בבשר באופן שנשארו שני חלקים נפרדים.
- ”נָטַל פִּגְיוֹן וְצָרַם בְּאָזְנוֹ, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִתִּירוּהוּ; רָאָה שֶׁהִתִּירוּ, וְהָלַךְ וְצָרַם בְּאָזְנֵי בְכוֹרוֹת אֲחֵרִים, וְאָסָרוּ.“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ה, משנה ג)
- עברית חדשה משך או תפס באֹזן בחוזקה.
- ”צָרַם בְּאָזְנוֹ, תָּלַשׁ בִּשְׂעָרוֹ, רָקַק וְהִגִּיעַ בֹּו רֻקּוֹ“ (ספר האגדה: חלק חמישי, מאת חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”דיבורה פשוט היה, בלי שמץ עלבון, כדבר ילד עם אביו, שאתמול צרם לו באזניו, ובצדק, והיום הכל נשכח.“ (שמשון, מאת זאב ז'בוטינסקי, תרגום (מרוסית): ברוך קרוא, בפרויקט בן יהודה)
- עברית חדשה בהשאלה מן (1): (נאמר על צלילים וקולות) הרגיז את האוזן, הביא לתחושה לא נעימה, פגע בחוש השמיעה, הפריע לחוש המוזיקלי.
- ”חריקת הבלמים צרמה באוזני, דלתות הקרונות נפתחו ברעש. שמענו צעקות ללא הפסק.“ (להיות חופשי: נער בגטו לודז' ובמחנות, מאת בן אברהם, תרגום (מפורטוגלית): מרים בריק־נקריץ, בפרויקט בן יהודה)
- ”ויהיו שבעת הילדים, בשחקם יחד או בריבם יחד, כעדר לא נקי מתגולל בדומן שלפני הבית, וקולם צורם אזנים.“ (מזה ומזה, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- עברית חדשה בהשאלה מן (3): הביא לתחושת רוגז ואי נוחות מהדבר, להרגשה כי לא נעשה נכון או שיש בו חוסר התאמה.
- ”אני מתאר לעצמי, כמה צרמה באזני המתבוללים האנגלים האלה ההצהרה החריפה שקרא וייצמן בשם כולנו באזני הממשלה ב־27 לפברואר.“ (ועידת לונדון, מאת דוד בן־גוריון, בפרויקט בן יהודה)
- צרמה העדרותו של השר מהדיון בענינים הנוגעים למשרדו.
נגזרות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: slit (1), make strident sound (2)
ראו גם
עריכה
| השורש צרם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|