ציניקן

צִינִיקָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ציניקן
הגייה^*	tsinikan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ צִינִיקָנִים; נ׳ צִינִיקָנִית, נ"ר צִינִיקָנִיּוֹת

מי שרואה את בני האדם כפועלים ממניעים אנוכיים בלבד ומתיחס בבוז להתנהגות האנושית.
- "ואם אתה סתם ציניקן / בכל זאת זה צובט בלב" (רוח סתיו, מאת יחיאל מוהר)
אדם השייך לכת פילוסופית אשר דגלה בפשטות של אורחות החיים.
- הציניקנים התפארו שאינם צריכים את המותרות ולא היה אכפת להם מה הבריות סבורות כלפיהם.

המשמעות הראשונה נובעת מהשנייה, ע"ש תפישותיהם הפילוסופיות של חברי הכת. הצורה העברית מושפעת מהרוסית циник (צִינִיק) בתוספת הסיומת העברית ־ָן.
מלטינית: Cynicus, במקור מיוונית: Kynikos) Κῠνικός). המילה נובעת משם המבנה בו פעלה הכת בראשית ימיה, Kynosarges) Κυνόσαργες), או מהמילה kyon) κύων) – כלב, ע"ש שחיו ככלבים – לבשו סחבות, גידלו זקנים פרועים ושוטטו ברחובות אתונה עם חבית ששימשה אותם כמלונה ללילה.

ערך בוויקיפדיה: ציניקנים