פְּרַקְטִיעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרקטי
הגייה* prakti
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות ר׳ פְּרַקְטִיִים; נ׳ פְּרַקְטִית, פְּרַקְטִיוֹת
  1. עברית חדשה מעשי; שאינו עיוני אלא בפועל ממש, מתחום המעשה.
  2. עברית חדשה שימושי; מתאים או נוח לשימוש.
  3. עברית חדשה איש מעשה, מי שניחן בתכונות או בכישורים להוציא דברים מן הכוח אל הפועל.

גיזרוןעריכה

  • מיוונית: praktikos) πρακτικός), מעשי, שימושי; מן prássō) πράσσω), "אני עושה", לעשות, לבצע. מיוונית ללטינית: practicus באותה משמעות וממנה לשאר לשונות אירופה.

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה