פרקטי

פְּרַקְטִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פרקטי
הגייה^*	prakti
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	ר׳ פְּרַקְטִיִים; נ׳ פְּרַקְטִית, פְּרַקְטִיוֹת

עברית חדשה מעשי; שאינו עיוני אלא בפועל ממש, מתחום המעשה.
- ”נסיון פרקטי בהנהלת מוסד דומה לזה וידיעה בסדור משחקי ספורט יחשב כתכונות רצויות מאד.“ ("הארץ", 1 בנובמבר 1923, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
עברית חדשה שימושי; מתאים או נוח לשימוש.
- ”מכל שאר הבחינות זהו קטנוע מודרני, פרקטי מאד וככל הנראה [...] אמין ומאריך ימים.“ ("מעריב", 30 בספטמבר 1990, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
עברית חדשה איש מעשה, מי שניחן בתכונות או בכישורים להוציא דברים מן הכוח אל הפועל.
- ”הרומאי העתיק [...] היה איש פרקטי בעיקרו: פעולתו היתה מעשית ומבוססת על החשבון ועל בחינת המציאות הקונקרטית כמו שהיא.“ ("דאר היום", 14 במאי 1929, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

מיוונית: praktikos) πρακτικός), מעשי, שימושי; מן prássō) πράσσω), "אני עושה", לעשות, לבצע. מיוונית ללטינית: practicus באותה משמעות וממנה לשאר לשונות אירופה.