פְּרוֹטוֹמָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרוטומה
הגייה* protoma
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ פְּרוֹטוֹמוֹת
 
פרוטומה
  1. דמות אדם מפוסלת או מצוירת, חלק עליון בלבד, מהכתפים ומעלה.
    • אין אנו כורעים לפניו בשבילו, אלא בשביל פרוטומו של מלך שהיא חקוקה עליו. (שמות רבה, בא, פרשה טו, סימן כב)

גיזרון

עריכה
  • לשון חז"ל מיוָנית protomi) προτομη).

תרגום

עריכה
  • אנגלית: bust‏‏‏‏