פַּרְגּוֹל

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרגול
הגייה* pargol
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ פַּרְגּוֹלִים
  1. ענף רך ,שוט,או כלי עשוי ידית שאליה מחוברת רצועה או רצועות ומשמש להלקאה.
    • ”חוט מאזנים של חנונים של בעלי בתים,טפח. יד הקרדום מלפניו,טפח. שיירי יד הפרגול, טפח“ (משנה, מסכת כליםפרק כט, משנה ה)
    • מה לך לוקה בפרגול? על שעשיתי סוכה (ויקרא רבה, אמור, פרשה לב, סימן א )
    • "להיאנס מאה פעמים רצופות על ידי שודדי־ים כושים, לעמוד בכריתה של חצי ישבן, לחוות את נחת מקלם של החיילים הבולגרים, לספוג הצלפות פרגול ולהיתלות בטקס אוטו־דה־פה," (וולטר, קנדיד, בתרגום דורי מנור)

גיזרון

עריכה
  • לשון חז"ל מיוונית: phragelion) φραγελλιον), מלטינית flagellum.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

הערות שוליים

עריכה