פנדה
יש להוסיף לדף זה את הערך: פַּנְדָּה.
פֻּנְדָּה (גם: אֲפֻנְדָּה)עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פונדה / אפונדה |
הגייה* | punda / afunda |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | משקל קֻטְלָה |
נטיות | ר׳ פֻּנְדּוֹת/אֲפֻנְדּוֹת |
- לשון חז"ל חגורה עם כיס לכסף או עם כיס לחפצים שונים.
- ”[...] ולא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו ובאבק שעל רגליו [...פ“ (בבלי, מסכת ברכות – דף נד, עמוד א)
- ”לובש אדם שתי חלוקות זו על גב זו אע"פ שפונדתו חגורה עליו מבחוץ, ובלבד שיתן את המשיחה ויקשור בין כתפיו“ (תוספתא, מסכת כלאים – פרק ה, הלכה י)
- "...היה ממלא אפונדתו אפונים של נחושת..." (מדרש תנחומא ויגש)
- ”[...] וכלי-תשמישו – סכין, אונקיות ואנקליות של ברזל קבועים בפונדתו“ (בימים ההם, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
גיזרוןעריכה
- מלטינית: funda - קֶלַע; ומכאן חגורה עם כיס כמו רצועות הקלע והכיס לאבן.
פרשנים מפרשיםעריכה
- ישנם פרשנים שסברו כי "פונדה" היא מעין גופיה. למשל על המשנה ממסכת ברכות (פרק ט משנה ה) כתב: "באפונדתו - אזור חלול שנותנים בו מעות. פירוש אחר בגד שלובש על בשרו לקבל הזיעה שלא לטנף שאר בגדים, וגנאי לאדם לצאת באותו בגד לבדו".
- כמוהו כותב הרמב"ם בפירושו על משנה זו "ואפונדתו – בגד שילבש האדם על בשרו להזיע בו, ולא יטנף בגדיו החמודות בזיעה. ואין מנהג אדם לצאת בו לבדו, עד שילבש עליו בגד אחר".
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: pouch, fanny pack
מידע נוסףעריכה
- בצורה אֲפֻנְדָּה באה אל"ף פרוסתטית, למרות שאינה מתחילה בצמד עצורים אלא בעיצור יחיד [1].
- שלמה רובין כתב בחיבורו "גאון יהודה וירושלים" על בגדי העברים בימי־קדם. הוא כותב: "[...]אנשי-הצבא נשאו בחגורותיהם הנבובות (כעין חשן־האפוד של הכהן הגדול, שהיה כפול, רוצה לומר נבוב) כלי־מלחמתם, כן ידוע כי החגורה בארץ ישראל השתמשה לפעמים במקום כיס ותיק לשאת בה מעות ומטפחת ושאר חפצים קטנים". בהערת השוליים שם הוא מעיר כי פונדה היא אולי חלוק עם כיסים או "אזור חלול"[2].
קישורים חיצונייםעריכה
- פֻּנְדָּה (פאוץ') באתר האקדמיה ללשון העברית
סימוכיןעריכה
- ↑ "פרקים בתולדות הלשון העברית - יחידה 3: לשון חכמים" של האוניברסיטה הפתוחה מאת שמעון שרביט, סעיף 3.3.8 - האל"ף הפרוסתטית", 2004.
- ↑ "גאון יהודה וירושלים" מאת שלמה רובין , חלק ב', פרק שלישי - חריטים, 1870.