פֵּדָגוֹגעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פדגוג
הגייה* pedagog
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ פֵּדָגוֹגִים; נ׳ פֵּדָגוֹגִית
  1. מורה, מומחה לחינוך.
    • האב, במסרו את בנו לחינוך, ממלא את ידו של המחנך להדריך את הילד בדרך טובים בכל האמצעים העומדים לרשותו של פדגוג, ובכלל אלה גם שוט ורצועה. (מתוך פסק דין).
    • ”ולא העמדתי להם ג' פדגוגין משה אהרן ומרים?“ (במדבר רבה, פרשה א, סימן ב)
    • ”משל למלך שמסר את בנו לפדגוג“ (ויקרא רבה, פרשה יא, סימן ז)

גיזרוןעריכה

  1. לשון חז"ל מיוונית: paidagogos) παιδαγωγος) (מלווה, מדריך, מחנך = αγογως + של ילד = παιδος).

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה