פדגוג
פֵּדָגוֹג עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פדגוג |
| הגייה* | pedagog |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ פֵּדָגוֹגִים; נ׳ פֵּדָגוֹגִית |
- מורה, מומחה לחינוך.
- ”ולא העמדתי להם ג' פדגוגין משה אהרן ומרים?“ (במדבר רבה, פרשה א, סימן ב)
- ”משל למלך שמסר את בנו לפדגוג“ (ויקרא רבה, פרשה יא, סימן ז)
- האב, במסרו את בנו לחינוך, ממלא את ידו של המחנך להדריך את הילד בדרך טובים בכל האמצעים העומדים לרשותו של פדגוג, ובכלל אלה גם שוט ורצועה. (מתוך פסק דין).
גיזרון עריכה
- לשון חז"ל מיוונית: paidagogos) παιδαγωγος) (מלווה, מדריך, מחנך = αγογως + של ילד = παιδος).