פֵּדָגוֹגעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פדגוג
הגייה* pedagog
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ פֵּדָגוֹגִים; נ׳ פֵּדָגוֹגִית
  1. מורה, מומחה לחינוך.
    • ”ולא העמדתי להם ג' פדגוגין משה אהרן ומרים?“ (במדבר רבה, פרשה א, סימן ב)
    • ”משל למלך שמסר את בנו לפדגוג“ (ויקרא רבה, פרשה יא, סימן ז)
    • האב, במסרו את בנו לחינוך, ממלא את ידו של המחנך להדריך את הילד בדרך טובים בכל האמצעים העומדים לרשותו של פדגוג, ובכלל אלה גם שוט ורצועה. (מתוך פסק דין).

גיזרוןעריכה

  1. לשון חז"ל מיוונית: paidagogos) παιδαγωγος) (מלווה, מדריך, מחנך = αγογως + של ילד = παιδος).

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה