עת לחשות ועת לדבר

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר

1. לכל דבר יש את הזמן המתאים לו: יש זמן שבו שצריך לשתוק ויש זמן בו צריך לדבר

   • המורה אמרה לתלמיד הפטפטן: "עת לחשות ועת לדבר"
   • במהלך ביקור במחנות ההשמדה, חשוב להשאיר זמן להתייחדות וזמן לשוחח על רגשות, יש לאפשר "עת לחשות ועת לדבר".

מקור

• ”עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר“ (קהלת ג, פסוק ז)

פרשנות

• קאסוטו : יש זמן שראוי לשתיקה, מתוך צער
• רש"י :"עת לחשות" - פעמים שאדם שותק ומקבל שכר שנאמר (ויקרא י) וידום אהרן וזכה שנתייחד הדבור עמו שנאמר (שם י) וידבר ה' אל אהרן יין ושכר אל תשת "ועת לדבר" - (שמות טו) אז ישיר משה (שופטים ד) ותשר דבורה (הושע יד) קחו עמכם דברים

ביטויים קרובים

• לכל זמן ועת לכל חפץ תחת שמיים