עַפְיָןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עפיין
הגייה* ׳afyan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־פ־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלָן
נטיות
 
עפיין מבושל
  1. דג ממשפחה שבסדרת הסרדינאים. הוא קטן ומוארך. ומשמש למאכל אדם, ע"פ רוב בצורתו המשומרת.
    • ”ובדגים כל שיש לו סנפיר וקשקשת: תנו רבנן אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן כגון הסולתנית והעפיאן הרי זה מותר.“ (בבלי, מסכת חוליןדף סו, עמוד א)
    • ”בָּשָׂר וְדָגִים וְכָל-מַטְעַמִּים, / דְּגֵי נְהָרוֹת וּדְגַת יַמִּים, / צֶאֱצָאֵי קִישׁוֹן וּפִישׁוֹן וְאוֹקְיָנוֹס: / פַּלְמוּדָה וָעֳפִיאָן וְאוֹקָנוֹס, / שְׁפַרְנוּן וּקְבַרְנוּן וּצְלֹפַח, – / אֹרֶךְ כָּל-דָּג אַמָּתַיִם וָטֹפַח.“ (אַלּוּף בַּצְלוּת וְאַלּוּף שׁוּם, מאת ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

גיזרוןעריכה

  • לשון חז"ל מיוונית: aphúē) ἀφύη) – דגיג; מתחילית -a-) ᾰ̓) לשלילה, ובסיס phúō) φύω) – אֶגְדַּל

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: עפיין
  טקסונומיה בוויקימינים: Engraulis
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עפין