עמך עמי ואלוהיך אלוהי
דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.
הסיבה לכך: ערכים בויקימילון אינם בית מדרש לפסוקים; יש להציב את ההיגד במשמעותו השגורה כיום, אם ישנה, ואם אין – למחוק. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.
עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי
עריכה- הביטוי הזה מסמל שייכות אחד לשני. רו מבטא את רצונם של גרים להשתייך לעם היהודי.
מקור
עריכה- ”וַתֹּאמֶר רוּת אַל-תִּפְגְּעִי-בִי, לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ: כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי, וְכֹה יוֹסִיף--כִּי הַמָּוֶת, יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.“ (רות א', פסוקים טז' – יז)
מגלת רות מספרת ששלוש נשים יצא בדרך לבית לחם. נעמי חוזרת לעיר מולדתה. ערפה ורות - הולכות לעיר זרה, כדי למצוא בה את קרובי משפחת בעליהן, כדי להיגאל על ידם ולשוב ולהצטרף למשפחה. נעמי מפצירה בהן לשוב לבית אימן, ושם למצוא כל אחת מנוחה בית אישה. נעמי מפצירה בהן לשוב לבתיהן. ערפה מעדיפה את החיים בבית אמה, על פני עתיד מעורפל המחכה לה בבית לחם. רות דבקה בחמותה ובזכר בעלה המת. היא תיגאל, והיא תגאל את מחלון לבל ייכרת שמו. היא תלד ילד, ותקים את שם בעלה המת על נחלתו. והיא מבטיחה להידבק בנעמי חמותה עד סוף חייה.