עמד על הדם
עָמַד עַל הַדַּם
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עמד על הדם |
| הגייה* | 'amad 'al hadam' |
| חלק דיבר | פועל |
| מין | - |
| שורש | ע־מ־ד; ד־מ־ם |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | |
- התעלם מסכנת חיים בה היה שרוי האחר.
- ”ובעירו נמצא אז איש בוגד ובליעל, אשר עמד על דם אחיו האנוסים אשר הרבו לבא שמה.“ (האנוסים, מאת צבי הירש מסליאנסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”שגריר אינו יכול להמשיך ולשבת בארץ שבה מחללים כבוד עמו לא מבחינה פוליטית אלא מבחינת דיוקנו המוסרי ומהותו ההיסטורית. החריש וישב – כאילו עמד על דם עמו.“ (הרהורים בעקבות דו־שיח, מאת ישעיהו אברך, בפרויקט בן יהודה)
- ”וראשי בני עמנו אשר לא נגעה בהם הרעה לא התרפו בעת צרה, ולא עמדו על דם רעיהם מרחוק כשועלים בפרצות, כי נאספו נדיבי עם לקרוא אל מחמד עלי נגידם להושיע להם“ (חמת דמשק, מאת מרדכי אהרן גינצבורג, בפרויקט בן יהודה)
- זה זלזול משווע. הם עמדו שם בבופור על כתמי הדם הטריים של בני ודיברו דברי הבל.
(לירן טטרו, ""הפצע עדיין חי": אביו של החלל הראשון בבופור לא סולח". nrg, 11/6/2012)
מקור
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: לא תעמוד על דם רעך |