סרסור

יש להוסיף לדף זה את הערך: סִרְסוּר.

סַרְסוּר

אדם שתפקידו לתאם עסקה בין שני בעלי-ענין.
- ”הַמּוֹכֵר יַיִן וָשֶׁמֶן לַחֲבֵרוֹ [...] וְאִם הָיָה סַרְסוּר בֵּינֵיהֶן, נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית, נִשְׁבְּרָה לַסַּרְסוּר.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ה, משנה ח)
- "...שכשם שניתנה התורה על ידי סרסור (משה רבינו עליו השלום), כך אנו צריכין לנהוג בה על ידי סרסור" (קיצור שולחן ערוך כג#(ז))
בהשאלה: אדם המנהל את עסקיה של זונה, ומתפרנס מרווחיה.

לשון חז"ל הפועל סרסר.
תיבת סרסור מקורה כנראה מלשון פרסית, מילה זו שינתה את צורת הגייתה בעקבות נדודיה ומהווה שבוש של התיבה המופיעה בתלמוד-בבלי ובסורית, בצורת "ספסר". בלשון חז"ל, ארמית, ופניקית, הפכה היא לסרסור ^[1].
ערבית - גלילית, "סֲרסֲרי" בהוראת גנב. ^[2]

מתווך

אדם המנהל עסקיה של זונה

ערך בוויקיפדיה: סרסור

טקסט בוויקיטקסט: סרסרות למעשי זנות (סעיף 199 לחוק העונשין)

↑ יחזקאל קוטשר. כנענית-עברית-פניקית-ארמית-לשון חז"ל-פונית, לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה. לג‎, ב/ג‎ (טבת-ניסן תשכ"ט)
↑ חסיב שחאדה, בעיותיה של המילונאות העברית לערבית המדוברת. לשונינו. א‎ (תשרי תשל"ט)