Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: סִרְסוּר.

סַרְסוּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סרסור
הגייה* sarsur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ר־ס־ר
דרך תצורה משקל קַטּוּל
נטיות ר׳ סַרְסוּרִים
  1. אדם שתפקידו לתאם עסקה בין שני בעלי-ענין.
    • ”המוכר יין ושמן לחבירו והוקרו או שהוזלו אם עד שלא נתמלאת המדה למוכר משנתמלאת המדה ללוקח ואם היה סרסור ביניהן נשברה החבית נשברה לסרסור (בבלי, מסכת בבא בתראדף פז, עמוד א)
    • "...שכשם שניתנה התורה על ידי סרסור (משה רבינו עליו השלום), כך אנו צריכין לנהוג בה על ידי סרסור" (קיצור שולחן ערוך כג#(ז))
  2. בהשאלה: אדם המנהל את עסקיה של זונה, ומתפרנס מרווחיה.

גזרוןעריכה

  • לשון חז"ל. הפועל סרסר.
  • תיבת סרסור מקורה כנראה מלשון פרסית, מילה זו שינתה את צורת הגייתה בעקבות נדודיה ומהווה שבוש של התיבה המופיעה בתלמוד הבבלי ובסורית, בצורת "ספסר", בלשון חז"ל, ארמית, ופניקית, הפכה היא לסרסור [1].
  • ערבית - גלילית, "סֲרסֲרי" בהוראת גנב. [2]

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

   מתוך
   אדם המנהל עסקיה של זונה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: סרסור

סמוכיןעריכה

  1. יחזקאל קוטשר. כנענית-עברית-פניקית-ארמית-לשון חז"ל-פונית, לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה. לג‎, ב/ג‎ (טבת-ניסן תשכ"ט)
  2. חסיב שחאדה, בעיותיה של המילונאות העברית לערבית המדוברת. לשונינו. א‎ (תשרי תשל"ט)