סרסור
יש להוסיף לדף זה את הערך: סִרְסוּר.
סַרְסוּר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סרסור |
| הגייה* | sarsur |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ס־ר־ס־ר |
| דרך תצורה | משקל קַטּוּל |
| נטיות | ר׳ סַרְסוּרִים |
- אדם שתפקידו לתאם עסקה בין שני בעלי-ענין.
- ”הַמּוֹכֵר יַיִן וָשֶׁמֶן לַחֲבֵרוֹ [...] וְאִם הָיָה סַרְסוּר בֵּינֵיהֶן, נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית, נִשְׁבְּרָה לַסַּרְסוּר.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ה, משנה ח)
- "...שכשם שניתנה התורה על ידי סרסור (משה רבינו עליו השלום), כך אנו צריכין לנהוג בה על ידי סרסור" (קיצור שולחן ערוך כג#(ז))
- בהשאלה: אדם המנהל את עסקיה של זונה, ומתפרנס מרווחיה.
גזרון
עריכה- לשון חז"ל הפועל סרסר.
- תיבת סרסור מקורה כנראה מלשון פרסית, מילה זו שינתה את צורת הגייתה בעקבות נדודיה ומהווה שבוש של התיבה המופיעה בתלמוד-בבלי ובסורית, בצורת "ספסר". בלשון חז"ל, ארמית, ופניקית, הפכה היא לסרסור [1].
- ערבית - גלילית, "סֲרסֲרי" בהוראת גנב. [2]
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכה- מתווך (1)
- ערס (2)
- רועה זונות (2)
תרגום
עריכה אדם המנהל עסקיה של זונה
|
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: סרסור |
 טקסט בוויקיטקסט: סרסרות למעשי זנות (סעיף 199 לחוק העונשין) |