סרסור
יש להוסיף לדף זה את הערך: סִרְסוּר.
סַרְסוּר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סרסור |
| הגייה* | sarsur |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ס־ר־ס־ר |
| דרך תצורה | משקל קַטּוּל |
| נטיות | ר׳ סַרְסוּרִים |
- אדם שתפקידו לתאם עסקה בין שני בעלי-ענין.
- ”הַמּוֹכֵר יַיִן וָשֶׁמֶן לַחֲבֵרוֹ [...] וְאִם הָיָה סַרְסוּר בֵּינֵיהֶן, נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית, נִשְׁבְּרָה לַסַּרְסוּר.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ה, משנה ח)
- "...שכשם שניתנה התורה על ידי סרסור (משה רבינו עליו השלום), כך אנו צריכין לנהוג בה על ידי סרסור" (קיצור שולחן ערוך כג#(ז))
- בהשאלה: אדם המנהל את עסקיה של זונה, ומתפרנס מרווחיה.
גזרון
עריכה- לשון חז"ל הפועל סרסר.
- תיבת סרסור מקורה כנראה מלשון פרסית, מילה זו שינתה את צורת הגייתה בעקבות נדודיה ומהווה שבוש של התיבה המופיעה בתלמוד הבבלי ובסורית, בצורת "ספסר", בלשון חז"ל, ארמית, ופניקית, הפכה היא לסרסור [1].
- ערבית - גלילית, "סֲרסֲרי" בהוראת גנב. [2]
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכה- מתווך (1)
- ערס (2)
- רועה זונות (2)
תרגום
עריכה אדם המנהל עסקיה של זונה
|
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: סרסור |
 טקסט בוויקיטקסט: סרסרות למעשי זנות (סעיף 199 לחוק העונשין) |