סיקוס

סִיקוּס

סיקוס (1)

סיקוס (2)

בליטה נפוחה בגזע העץ או בענפיו.
- ”מָה הַתְּמָרָה הַזּוֹ וְאֶרֶז אֵין בָּהֶם לֹא עִקּוּמִים וְלֹא סִיקוּסִים, כָּךְ הַצַּדִּיקִים אֵין בָּהֶם לֹא עִקּוּמִים וְלֹא סִיקוּסִים.“ (בראשית רבה, פרשה מא, סימן א)
בעץ מעובד, מקום קשה וכהה שבו היתה יציאת ענף, "עין".
- ”עמדה מארינקא, בדקה את המחיצה לכל אָרְכָּהּ, וּבינות לבתים מצאה בה נקב של סיקוס שנשר, נקב מפולש וּסגלגל, כדמות גלגל עינו של השור“ (מאחורי הגדר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

לשון חז"ל מיוונית: sikosis) συκωσις) - חבורה תפוחה דמוית תאנה, מהמילה היוונית לתאנה, sukon) συκον). המילה התגלגלה אל השפה העברית דרך לשון חז"ל.