סין
סִין א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סין |
הגייה* | sin |
חלק דיבר | שם־פרטי |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |

- לשון ימי הביניים ישות תרבותית וגאוגרפית בת אלפי שנים במזרח הרחוק.
- ”הֲשָׁמַעְתָּ עַל אֻמָּה שֶׁחוֹלֶקֶת בַּשָּׁבוּעַ הַיָּדוּעַ, שֶׁהַתְחָלָתוֹ מִיּוֹם רִאשׁוֹן וְהַשְׁלָמָתוֹ בַשַּׁבָּת? הֲיִתָּכֵן שֶׁיִּשְׁווּ בָזֶה אַנְשֵׁי הַצִּין עִם אַנְשֵׁי אִיֵּי הַמַּעֲרָב מִבְּלִי הַתְחָלָה וְהַקְהֵל וְהַסְכָּמָה?“ (ספר הכוזרי, מאמר ראשון, פסוק נז)
- ”תֵּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, / אֶרֶץ הַנִּדַּחַת; / וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין / כָּל מִינֵי קַדַּחַת.“ (תֵּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, מאת אברהם שלונסקי בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "כל כך יפות שזה נורא, / שאין ברירה, שזה חובה, / שזה מצווה להיות נזיר / בהודו, סין, או בסיביר." (יפות יפות, מאת נסים אלוני)
- ממשלת סין מנסה להגביל את הילודה במדינה.
גיזרון
עריכה- מקור השם אינו וודאי וישנן מספר הצעות, אך סביר כי המקור לקוח משמה של שושלת צ'ין (בסינית : 秦), פרופסור שמואל קרויס בספרו: "קדמוניות התלמוד" מוסיף כי השם: "סינים" מופיע להלן: ”הִנֵּה-אֵלֶּה, מֵרָחוֹק יָבֹאוּ; וְהִנֵּה-אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִיָּם, וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ סִינִים.“ (ישעיהו מט, פסוק יב) עם זאת, בתרגום השבעים הצירוף תורגם gēs Persṓn) γῆς Περσῶν) בהוראת ארץ הפרסי, ואילו הפרשנים המסורתיים משייכים אותו לסין שבמצרים.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
סִין ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סין |
הגייה* | sin |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון המקרא שם של עיר עתיקה אשר היתה ממוקמת על גבולה המזרחי של מצרים והיתה ידועה גם בשם פלוסיום.
- לשון המקרא שם של מדבר המוזכר במקרא אשר דרכו עברו בני ישראל במהלך יציאת מצרים, ומיקומו בין הר סיני לבין אֵילִם.
- ”וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-מִדְבַּר-סִין אֲשֶׁר בֵּין-אֵילִם וּבֵין סִינָי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.“ (שמות טז, פסוק א)
- ”וַיִּסְעוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר-סִין לְמַסְעֵיהֶם עַל-פִּי יְהֹוָה וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם.“ (שמות יז, פסוק א)
- ”וַיִּסְעוּ מִיַּם-סוּף וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר-סִין. וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר-סִין וַיַּחֲנוּ בְּדָפְקָה.“ (במדבר לג, פסוק יב)
גיזרון
עריכה- השוו לארמית: סְיָן (חֶרֶס/טִיט/חֵמָר), במשמעות דומה לשם היווני πήλος (בּוֹץ/עָפָר).[סמ׳ 1]
תרגום
עריכה- אנגלית: Pelusium
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכהסימוכין
עריכה- ↑ "סִין", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 5512)
סִין ג
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סין |
הגייה* | sin |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ס־נ־ן |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ סִינִים; סִין־, סִינֵי־ |


- לשון חז"ל לשונית או בליטה מרובעת בחלק עץ לחיבור שני חלקי עץ זה לזה בשיטת שן ומגרעת (סין וגרז).
- "עשאן בסינין או בשוגמין, אינו צריך למרח מן האמצע." (משנה כלים י ו)
- ”ושני הסינין יוצאין מתוך הקרשים. שנים לכל אחד ואחד שמשקיע הזכר בתוך הנקבה.“ (ברייתא דמלאכת המשכן, לפני שנת 300, באתר מאגרים)
- ”עֶשְׂרִים קוֹרוֹת בְּיַחַד לוֹ כָּרַת בְּקַרְדֹּם הַנְחֹשֶׁת [...] אִגְּדָן בִּיתֵדוֹת לְרַפְסֹדֶת וּקְשָׁרָן בְּסִינִים מְחַבְּרִים.“ (אודיסיאה, מאת הומרוס, תרגום: שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- קרוב אל שֵׁן.
- ועד הלשון העברית, מונחי נגרות (תרפ"ח), 1928; האקדמיה ללשון העברית, מונחי בניין (תש"ח), 1948.
צירופים
עריכה- סין וגרז, חיבור סין וגרז
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה![]() |
סימוכין
עריכה- ↑ J.S. Morrison and J.F. Coates, The Athenian Trireme. Cambridge, 2000 (2nd edition). pp.291, 294.
השורש סנן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|