סהדי שקרי אאוגרייהו זילי
סָהֲדֵי שַׁקְּרֵי אַאוֹגְרַיְיהוּ זִילֵי
עריכה- לשון חז"ל עדי שקר – בזויים בעיני שוכריהם.[1]
- „חכמינו הקדמונים ז״ל, כחוקרי־הנפש אמיתיים, הורו אותנו, שכשמאיימים את העדים, שיגידו אמת, אומרים להם פתגם קצר ונוקב עד חדרי לב: סהדי שקרי אאוגרייהו זילי.” (הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אגרות הראי״ה, אגרת רכ״ו)
מקורות
עריכהניב ארמי המופיע בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ״ט , עמוד א׳ כמימרא של רב אשי בשם נתן בר מר זוטרא, שאמר שהדיינים מזהירים עדים שלא ישקרו, באמירה שגם שוכרי עדי השקר בזים להם. כהוכחה לכך, מצוטט הפסוק: ”וְהוֹשִׁיבוּ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים בְּנֵי־בְלִיַּעַל נֶגְדּוֹ, וִיעִדֻהוּ לֵאמֹר: בֵּרַכְתָּ אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ” (מלכים א׳, כ״א, י׳), שגם איזבל, כשהציעה לאחאב להביא עדי שקר נגד נבות היזרעאלי, קראה להם ”בני בליעל”.
דברי המפרשים
עריכה- רש"י: ”אאגורייהו זילי – השוכרים אותם מבזים אותם, וקלים הם בעיניו.”
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: סהדי שקרי אאוגרייהו זילי |
הערות שוליים
עריכה- ↑ נחום רקובר, ניבי תלמוד, עמ׳ 274.