נִזְקַר עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נזקר
שורש וגזרה ז־ק־ר, שלמים
בניין נִפְעַל
  1. לשון חז"ל היה בולט.

מקור עריכה

  • לשון חז"ל, ברב המקומות במובן של "נע תנועה פתאומית" עד שהיו אחיו הכהנים נזקרים בבת ראש לאחוריהם (יומא לח ב), אולי מ"זרק" בחלוף אותיות. השורש ז־ק־ר קיים באכדית בהוראת: גבוה, כגון במילה zaqāru - לבנות לגובה, וגם בארמית כגון במילה "איזדקור" (גיטין נז ע"א). וראו עוד זקר.

תרגום עריכה

ראו גם עריכה