נוטריון
נוֹטַרְיוֹן
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נוטריון |
| הגייה* | notaryon |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה מלועזית |
| נטיות | ר׳ נוֹטַרְיוֹנִים |
- עורך דין שהוסמך על ידי השלטון לאמת, לאשר, להעיד ולערוך מסמכים משפטיים.
- ”לפני שהועבר למחנה ההשמדה מסר הרוזן בידי אחד מידידיו, עו"ד לפי מקצועו, מעטפה סגורה, וביקש ממנו להפקידה בידי הנוטריון הציבורי של העיר. על המעטפה היה כתוב: “צוואה משותפת של גיזה אלק ואשתו… 16/2/1944”.“ (דמויות מבית המשפט, מאת שניאור זלמן חשין, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- על פי השימוש העכשוי בשפות אירופה מלטינית notarius - כתבן, פקיד, לבלר. הצורה העברית לקוחה מהצורה המופיעה בלשון חז"ל שלחו נוטרין שלהן וקלפו את הסיד והשיאוה (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף לה, עמוד א) מהלטינית הנ"ל, כנראה דרך היוָנית.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכה
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: נוטריון |