נוז

א. משנה: שעטנז דבר שהוא שוע טווי ונוז (כלאים ט, ח) הרמב"ם: נוז - הוא שארוג משניהם האריגה והוא לשון הארמניים ועניינו אצלם החבור ושיתאחה וישוב כאחד • ברטנורא: נוז - שזור דהיינו ב' חוטין שזורין יחד • תוספות יום טוב: אריג דנפקא לן מנוז שהיא מלה בלתי מפורסם פירושה שהוא ארוג • מלאכת שלמה: נוז לשון עיקום ובאריגה איכא עיקום שהחוטין של השתי חציין יורדין למטה וחציין עולין למעלה ואחר כך חוזרין והעליונים למטה והתחתונים למעלה וכן לעולם. ב. גמרא: שוע טווי ונוז (יבמות ה, ב) • רש"י: נוז - ארוג • תוספות: אין לפרש שנוז הוא אריג כדברי הקונטרס וכו' אלא נראה לרבינו תם דנוז היינו שזור. ג. בהשוואה לערבית הפועל הספרותי נט'ם (نَظَمَ - הגייה בעברית "נזם") מורה על ארגון סידור וחריזה.