נהמא דכסופא
נַהֲמָא דְכִסּוּפָא עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נהמא דכיסופא |
| הגייה* | nahama dekhisufa |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | צרוף |
| נטיות | |
- לשון ימי הביניים לחם עוני, לחם שניתן לעני כנדבה.
- ”“קבצנים צנועים”, אלו בעלי-בתים, עניים חשאים, ויורדים מנכסיהם, שמקבלים נדבות ואוכלים נהמא דכסופא בסתר.“ (ספר הקבצנים, מאת מנדלי מוכר ספרים, 1936, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון עריכה
- מארמית: מילולית 'לחם בושה'. 'נַהֲמָא' היא עיוות פונטי של לַחְמָא 'לחם'.[1] הפועל כְּסַף משמעו 'התבייש' ('היה חיוור מבושה', חיוור בצבע כסוף-לבן),[2] משם כִּיסּוּפָא 'בושה'.[3]