נגמם

נִגְמַם

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	ניגמם
שורש וגזרה	ג־מ־ם, גזרת הכפולים
בניין	נִפְעַל

1. לשון חז"ל נגדע, נכרת, נקצץ עד לבסיסו.

   • ”אִילָן שֶׁנִּגְמַם וְהוֹצִיא חֲלִיפִין, מִטֶּפַח וּלְמַטָּה כִּנְטִיעָה, מִטֶּפַח וּלְמַעְלָה, כְּאִילָן.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק א, משנה ח)
   • ”חִטָּיו הַחִיצוֹנוֹת שֶׁנִּפְגְּמוּ אוֹ שֶׁנִּגְמְמוּ, וְהַפְנִימִיּוֹת שֶׁנֶּעֱקָרוּ.“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ו, משנה ד)
   • "תחלתן אין מקבלים טומאה עד שיפח ויגם. נגממו שיעורן במה שהן." (תוספתא/כלים/בבא מציעא/ז)

מילים נרדפות

• נגדע
• נכרת

ראו גם

• גמם