נבעה
נִבְעָה עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | נבעה |
| שורש וגזרה | ב־ע־י/ה |
| בניין | נִפְעַל |
- לשון המקרא התגלה. נחשף.
גיזרון עריכה
- אוגריתית: 𐎁𐎙𐎊 (bġy) - לחשוף, להציג, להראות.[1] ארמית: בעי - לבקש, לחפש. יש קרבה סמנטית וצורנית למילה נבע. בישעיה יש שפירשו את המילה אחרת.
פרשנים מפרשים עריכה
”כְּפֶרֶץ נֹפֵל נִבְעֶה בְּחוֹמָה נִשְׂגָּבָה“ (ישעיהו ל, פסוק יג)
- אבן כספי: "נבעה– הנכון שיהיה שרשו בעה מלשון גלוי".
- ראב"ע: "מטעם נפוח מגזרת אבעבועות (תבנית:צט/מקור). או יהיה נבעה תואר פרץ".
- ר"א מבלגנצי: "כפרץ מים שנופל ושוכן ונקוה ונשען לחומה נשגבה, והוא נבעה ומבעבע בחומה תדיר וממחה הסיד והאבנים ומרערע היסוד מעט מעט, עד שאין אדם מרגיש והיא נופלת פתאם".
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: word
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ↑ אמנם באתר semiticroots.net כתוב שהוראת המילה האוגריתית: לחפש, לבקש. וראו בערך בעי.