משוגה

מְשׁוּגָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	משוגה
הגייה*	meshuga
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ש־ג־י/ה
דרך תצורה
נטיות	מְשׁוּגוֹת, מְשׁוּגָתוֹ, מְשׁוּגָתָהּ, מְשׁוּגָתָם

1. טָעוּת

   • ”לֹא שִׁפְשְׁפָה כָּרָאוּי אֶת כְּדֵי הֶחָלָב, אוֹ שָׁכְחָה לְהַאֲכִיל אֶת אֶחָד הָעֲגָלִים, כָּל מְשוּגָה קְטַנָּה בָּעֲבוֹדָה מַעֲמִיקָה אֶת צַעֲרָהּ, וְנִדְמֶה לָהּ, שֶׁאֵינָהּ מֻכְשֶׁרֶת לְהָבִיא כָּל תּוֹעֶלֶת לַקְּבוּצָהֹ“ (בצל הקבוצה, מאת נחמה פוחצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• המילה מופיעה פעם אחת במקרא ”וְאַף אָמְנָם שָׁגִיתִי אִתִּי תָּלִין מְשׁוּגָתִי“ (איוב יט, פסוק ד)