מרכול

מַרְכּוֹל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מרכול
הגייה^*	markol
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־כ־ל
דרך תצורה	משקל מַקְטוֹל
נטיות	מרכולים, מרכולך, מרכולו, מרכולם.

חנות גדולה בשירות עצמי לצרכי הבית: מזון, מוצרי ניקיון והיגיינה, מוצרי חשמל ועוד. ^[1]
- מחר אלך למרכול על־מנת לעשות קנייה גדולה לבית.

חידוש לשוני על פי מַרְכֹּלֶת ”[...] בַּחֲבָלִים חֲבֻשִׁים וַאֲרֻזִים בְּמַרְכֻלְתֵּךְ.“ (יחזקאל כז, פסוק כד)^[1].

↑ בלשון חז"ל מרכָּל נרדף לאמרכל: תני רבי חייה ולמה נקרא שמו מרכל שהיה מר על הכל אלא שאין גדולה בפלטין של מלך. (מדרש אסתר רבה).