מרכבה

מֶרְכָּבָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מרכבה
הגייה^*	merkava
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ר־כ־ב
דרך תצורה	משקל מֶקְטָלָה
נטיות	ר׳ מֶרְכָּבוֹת; מִרְכֶּבֶת־, ר׳ מַרְכְּבוֹת־; כ׳ מֶרְכַּבְתוֹ

הגייה

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

לשון המקרא כלי תחבורה בעל שני גלגלי חישור, הנמשך באמצעות סוס אחד או יותר, והיא משמשת לרוב בעת מלחמה.
- ”וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.“ (בראשית מא, פסוק מג)
- ”מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף.“ (שמות טו, פסוק ד)
- ”הִנֵּה כַּעֲנָנִים יַעֲלֶה, וְכַסּוּפָה מַרְכְּבוֹתָיו--קַלּוּ מִנְּשָׁרִים, סוּסָיו; אוֹי לָנוּ, כִּי שֻׁדָּדְנוּ.“ (ירמיהו ד, פסוק יג)
עברית חדשה בהשאלה מן (1): סדרת דגמים של טנק המפותח בישראל.
- "מרכבה סימן 1" הוא שם הדגם הראשון בסדרה.
לשון חז"ל (קבלה) בהשאלה מן (1): כנוי למעשה מרכבה
- ”אֵין דּוֹרְשִׁין בַּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה, וְלֹא בְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם, וְלֹא בַמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעֲתּוֹ.“ (משנה, מסכת חגיגה – פרק ב, משנה א)

גזרון

מושאלת מלשון שמית , מופיעה בלשון מצרית קדומה בכתב חרטומים - "מרכּבּת", mrkbt בהוראת - מרכבה,עגלה רתומה .

צירופים

מילים נרדפות

כרכרה (1)
עֲגָלָה (1)

תרגום

1

איטלקית: carrozza‏‏‏‏
אנגלית: chariot‏‏‏‏
ארמנית: կառք‏‏‏‏
בולגרית: кола‏, карета‏‏‏‏
גליסית: carruaxe‏‏‏‏
גרמנית: Kutsche‏‏‏‏
דנית: hestevogn‏‏‏‏
הודית: रथ‏‏‏‏ (תעתיק: rath)
יוונית: άρμα‏‏‏‏ (תעתיק: árma)
יפנית: キャリッジ‏‏‏‏
לטבית: kariete‏‏‏‏
סינית: 馬車‏, 马车‏‏‏‏
סלובנית: voz‏, kočija‏‏‏‏
ספרדית: coche‏, carruaje‏‏‏‏
סקוטית: carbad‏‏‏‏
ערבית: كرتة‏‏‏‏
פולנית: powóz‏‏‏‏
פורטוגלית: carruagem‏‏‏‏
פינית: vaunut‏, kärryt‏, rattaat
צ'כית: kočár‏‏‏‏
קוריאנית: 마차‏‏‏‏
קטלנית: carruatge‏, cotxe‏‏‏‏
רוסית: колесница‏‏‏‏ (תעתיק: kolesníca)

2

אנגלית: Merkava‏‏‏‏

ראו גם

קישורים חיצוניים

1

ערך בוויקיפדיה: מרכבה (רכב)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרכבות

2

ערך בוויקיפדיה: מרכבה (טנק)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טנק המרכבה

השורש רכב

השורש ר־כ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

ר־כ־ב	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	רָכַב	רוֹכֵב (ב׳ פעוּל: רָכוּב)	יִרְכַּב	רְכַב	לִרְכֹּב
נִפְעַל	נִרְכַּב	נִרְכָּב	יֵרָכֵב	הֵרָכֵב	לְהֵרָכֵב
הִפְעִיל	הִרְכִּיב	מַרְכִּיב	יַרְכִּיב	הַרְכֵּב	לְהַרְכִּיב
הֻפְעַל	הֻרְכַּב	מֻרְכָּב	יֻרְכַּב	-אין-	-אין-
פִּעֵל	רִכֵּב	מְרַכֵּב	יְרַכֵּב	רַכֵּב	לְרַכֵּב
פֻּעַל	רֻכַּב	מְרֻכָּב	יְרֻכַּב	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְרַכֵּב	מִתְרַכֵּב	יִתְרַכֵּב	הִתְרַכֵּב	לְהִתְרַכֵּב

הערות

בבניין קל, בשם הפועל, ההוגה "לִרְכַּב"- שוגה.
בבניין קל, בזמן הֶעתיד, ההטייה בחולם בעה"פ מותרת, למשל: אֶרְכֹּב, תִּרְכֹּבְנָה, נִרְכֹּב וכו'.