מליח
מָלִיחַ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מליח |
| הגייה* | maliakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | מ־ל־ח |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | ר׳ מְלִיחִים |
- לשון חז"ל דג ממשפחת הסרדינאים המשמש למאכל אחר עישונו או מליחתו.
- ”הֵבִיאוּ לְפָנָיו מָלִיחַ בַּתְּחִלָּה וּפַת עִמּוֹ, מְבָרֵךְ עַל הַמָּלִיחַ וּפוֹטֵר אֶת הַפַּת, שֶׁהַפַּת טְפֵלָה לוֹ.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ו, משנה ז)
- ”כָּל שֶׁבָּא בְחַמִּין מֵעֶרֶב שַׁבָּת, שׁוֹרִין אוֹתוֹ בְחַמִּין בַּשַּׁבָּת, וְכָל שֶׁלֹּא בָא בְחַמִּין מֵעֶרֶב שַׁבָּת, מְדִיחִין אוֹתוֹ בְחַמִּין בַּשַּׁבָּת, חוּץ מִן הַמָּלִיחַ הַיָּשָׁן (וְדָגִים מְלוּחִים קְטַנִּים) וְקוֹלְיַס הָאִסְפָּנִין, שֶׁהֲדָחָתָן זוֹ הִיא גְמַר מְלַאכְתָּן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כב, משנה ב)
- ”אֵין שׁוֹבְרִין אֶת הַחֶרֶס, וְאֵין חוֹתְכִין אֶת הַנְּיָר לִצְלוֹת בּוֹ מָלִיחַ, וְאֵין גּוֹרְפִין תַּנּוּר וְכִירַיִם, אֲבָל מְכַבְּשִׁין...“ (משנה, מסכת ביצה – פרק ד, משנה ה)
- ”סְתָם נְדָרִים לְהַחְמִיר, וּפֵרוּשָׁם לְהָקֵל; כֵּיצַד, אָמַר הֲרֵי עָלַי כְּבָשָּׂר מָלִיחַ, כְּיֵין נֶסֶךְ, אִם שֶׁל שָׁמַיִם נָדַר, אָסוּר.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ב, משנה ד)
- ”צָלִי שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַצְּלוּיִים; מִן הַמָּלִיחַ, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַמָּלִיחַ שֶׁל דָּג; מָלִיחַ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַמְּלוּחִים.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ו, משנה ג)
גיזרון
עריכה- ע"ש שנאכל מלוח.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: herring
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: מליח |
 טקסונומיה בוויקימינים: Clupea |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מליחים |