מכללא

מִכְּלָלָא

לשון חז"ל במשתמע, לא בפירוש.
- ”בְּפֵירוּשׁ שְׁמִיעַ לָךְ אוֹ מִכְּלָלָא שְׁמִיעַ לָךְ?“ (בבלי, מסכת ערובין – דף מו, עמוד א) = "שמעת [את זה] בפירוש או במשתמע?"
- ”הָא דְּרַבִּי זְרִיקָא לָאו בְּפֵירוּשׁ אִתְּמַר אֶלָּא מִכְּלָלָא אִתְּמַר.“ (בבלי, מסכת ברכות – דף יא, עמוד ב) = "זה שרבי זריקא [הזכיר], לא נאמר בפירוש אלא נאמר במשתמע."
- ”מאחת הנובלות של פרנקו סאקיטי מתברר, לפחות מכללא, כי במאה הי”ד היו היהודים רשאים להיכנס אל העיר ולצאת ממנה ככל אוות־נפשם.“ (היהודים בפירינצי בתקופת הרניסאנס, מאת משה דוד קאסוטו, תרגום: מנחם הרטום, בפרויקט בן יהודה)

מארמית: 'מִכְּלָל [הדברים, הנסיבות]', 'מהמכלול'. הכוונה: שאפשר להסיק או להבין מִכְּלָל הדברים שנארמו או כלל הנסיבות, אף על פי שלא נאמר במפורש.

* אנגלית: implicitly‏‏‏‏