הלוואי שהנפטר, שאליו פונים או מתכוונים, היה רואה את הדברים שלא זכה לראות בימי חייו (הן לחיוב הן לשלילה).
”מי יגלה עפר מעיניך, ר' צבי לראות את רמת השרון בהתפתחותה עם מאות משתכנים דתיים עולים וותיקים, דבר ששאפת לראות כל ימי חייך.“ ("הצֹפה", 14 בדצמבר 1964, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
”בו ביום דרש רבי עקיבא (ויקרא יא) "וכל כלי חרש אשר יפול מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא", אינו אומר "טמא" אלא "יטמא", לטמא אחרים; לימד על כיכר שני שמטמא את השלישי. אמר רבי יהושע: מי יגלה עפר מעיניך, רבן יוחנן בן זכאי, שהיית אומר, עתיד דור אחר לטהר כיכר שלישי, שאין לו מקרא מן התורה שהוא טמא; והלא עקיבא תלמידך מביא לו מקרא מן התורה שהוא טמא, שנאמר: "כל אשר בתוכו יטמא".“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ב, משנה ב)