ביטוי לנאום או לסיפור ארוך ומייגע, שלא רואים את סופו.
”לבסוף, רק משום שהשעון אינו עוצר מלכת הגיעה התוכנית אל קיצה, ואחרת היינו מאזינים לה עד עצם הרגע הזה, שכן היו אלה בהחלט מים שאין להם סוף.“ ("מעריב", 10 בספטמבר 1979, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
על יסוד ”״וְתִסְבְּרָא מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף נִינְהוּ וּמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה אֶלָּא הֵיכִי דָּמֵי דְּאָמְרִי אַסְּקִינְהוּ קַמַּן״“ (בבלי, מסכת יבמות – דף קט"ו, עמוד א'). וכאן כפשוטו: אם אדם טובע בים שאין רואים את קצהו (בים הגדול, בים אוקיינוס, לעומת נהר או אגם), אשתו נשארת עגונה, מכיוון שייתכן שבעלה הצליח לעלות לחוף בקצהו השני והבלתי נראה של הים וחייו ניצלו.
