|
השורש ל־ו־ן א הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
נטיות הפעליםעריכה
| ל־ו־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
| | קַל
|
לָן
|
לָן
|
יָלוּן
|
לוּן
|
לָלוּן
| | נִפְעַל
|
|
|
|
|
| | הִפְעִיל
|
הֵלִין
|
מֵלִין
|
יָלִין
|
הָלֵן
|
לְהָלִין
| | הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
| | פִּעֵל
|
לוֹנֵן
|
מְלוֹנֵן
|
יְלוֹנֵן
|
לוֹנֵן
|
לְלוֹנֵן
| | פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
| | הִתְפַּעֵל
|
הִתְלוֹנֵן
|
מִתְלוֹנֵן
|
יִתְלוֹנֵן
|
הִתְלוֹנֵן
|
הִתְלוֹנֵן
|
- בכל הטיותיו של בניין קל ניתן להמיר ו' ב-י', כיוון שבתנ"ך מצויות שתי הדרכים; על דרך ע"י לצד ע"ו:
”הֲיֵשׁ בֵּית-אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין?“ (בראשית כד, פסוק כג) לצד ”גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ, גַּם מָקוֹם לָלוּן“ (בראשית כד, פסוק כה)
|
ערך בוויקיפדיה: מילונאות