תן
לערך העוסק בתֵּן, פועל בציווי; ראו צורת היסוד, נָתַן.
תַּן עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תן |
| הגייה* | tan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ת־נ־ן |
| דרך תצורה | משקל קַל |
| נטיות | ר׳ תַּנִּים |
- לשון המקרא חיה טורפת ממשפחת הכלביים.
- ”וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמנוֹתָיו וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג וְקָרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ.“ (ישעיהו יג, פסוק כב)
- ”גַּם-תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד הֵינִיקוּ גּוּרֵיהֶן בַּת-עַמִּי לְאַכְזָר כַּיְעֵנִים בַּמִּדְבָּר.“ (איכה ד, פסוק ג)
- ”כֶּרֶם-גֶפֶן נִים-לֹא-נִים. / תֵּל-חָרְבָּה נֶחֱרֶשֶׁת. / תְּכוֹל-לֵילוֹת וִילֵל-תַּנִּים. / מַשְׁאֵבָה נוֹקֶשֶׁת.“ (הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
- "מי שומר על חלומן המתוק? / הירח הלבן. מרחוק / הוא מביט אל תוך הגן בבת צחוק / ואומר לכוס ותן: נום ושתוק!" (מה עושות האילות בלילות, מאת לאה גולדברג)
- "זכרון שעולה בי שוב: / פרדס רטוב, / יללת התנים, ואת / שהיית אהבת נעורי" (אהבת נעורי
, מאת שלום חנןך)
גזרון עריכה
- השורש מתבאר על דרך חלופי המעתק הארמי-עברי: תנן-שנן שהוראתו: חזרה, כפילות, [1], או הידהוד המאפיין את יללות התן החוזרות ונשנות. כנראה ושמו של בע"ח חולק שדה סמנטי משותף עם הפועל "תַּנֶּה" בהוראת אבל ,הספד [2].
- בפסוק זה: ”וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל־שפים שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי־אֵין עֵשֶׂב“ (ירמיהו יד, פסוק ו) אין הכוונה לחיה "תן"(בתוספת כ' הדמוי, ובלשון רבים תנים) אלה לחיה הקרויה בארמית "כוֹדַנָיא" או כודנא: (kwdnˀ ) בהוראת חמור, המקבילה לתיבת פרא שבצלע הראשונה של הפסוק . וכך גם באשורית ובבלית בהגיית: כודנו (kūdanu) בהוראת סוג של חמור, לפיכך ניתן לשנות את התיבה: ”וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל־שפים שָׁאֲפוּ רוּחַ כּוּדַנַא כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי־אֵין עֵשֶׂב“ (ירמיהו יד, פסוק ו) והכוונה לפראים (חיה דמויית חמור) שעמדו בהרים (באין עשב) שאפו (רק) רוח, כמו אותם פראים המקבילים לחמורים ושמופיעים בהמשך הפסוק (נחלשו עיניהם ממחסור בעשב). [3] , [4].
צרופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
|
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
 ערך בוויקיפדיה: תן |
 טקסונומיה בוויקימינים: Canis aureus |
סימוכין עריכה
- ↑ השוו לתנאים המשננים את התורה ,ולפסוקים: ”מִקּוֹל מְחַצְצִים, בֵּין מַשְׁאַבִּים, שָׁם יְתַנּוּ צִדְקוֹת יְהוָה“ (שופטים ה, פסוק יא), ”זה מדרשו של רבן יוחנן בן זכיי ששם היו מתנין גדולותיו של הקב"ה“ (ירושלמי, מסכת מגילה – דף ג, עמוד א)
- ↑ ”מִיָּמִים יָמִימָֿהֿ תֵּלַכְנָֿהֿ בְּנוֹתֿ יִשְׂרָאֵל לְתַנּוֹתֿ לְבַֿתֿ יִפְתָּח הַגִּלְעָדִֿי אַרְבַּעַתֿ יָמִים בַּשָּׁנָה“ (שופטים יא, פסוק מ), ”מִקּוֹל מְחַצְצִים, בֵּין מַשְׁאַבִּים, שָׁם יְתַנּוּ צִדְקוֹת יְהוָה“ (שופטים ה, פסוק יא)
- ↑ נ"ה טור סיני-בעקבות הלשון והספר: יא שורש או משרת בתיבה לשונינו,תש"ך, עמ'-27
- ↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1995 ,kudanu , page -491