שַׁרְמוּטָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שרמוטה
הגייה* sharmuta
חלק דיבר שם־תואר
מין נקבה
שורש שׁ־ר־מ־ט
דרך תצורה משקל קַטּוּלָה
נטיות ר׳ שַׁרְמוּטוֹת
  1. [סלנג, כינוי גנאי] אישה מופקרת מינית, מי שנוהגת להרבות בקיום יחסי־מין עם גברים רבים.
    • השרמוטה הזאת, צפירה, משתרמטת עם כל מה שזז. איך אומרים אצלנו: בהישמע אזעקת אמת, צפירה עולה ויורדת.
  2. [סלנג, כינוי גנאי] כינוי גנאי לאדם שפל, ירוד, לא ישר.

גיזרון

  • מערבית: شَرْمُوطَة (שַׁרְמוּטָה) – "סמרטוט", ובהשאלה "זונה". בעיני רוב דוברי הערבית, זוהי מילה בוטה והמונית. בעברית, השימוש הנפוץ ביותר בעבר (בערך עד שנות השמונים) היה ככינוי לאדם לא ישר, ובמשמעות משנה כשם נרדף לזונה או ככינוי גנאי חריף לאישה. החל מאמצע שנות השמונים מקובל גם ככינוי לאדם נצלן או עצלן. משמעות הגנאי לאישה המרבה לקיים יחסי מין עם גברים נותרה יציבה במשמעותה.

צירופים

מילים נרדפות

קישורים חיצוניים

  ערך בוויקיפדיה: שרמוטה