שני
יש להוסיף לדף זה את הערך: שִׁנִּי.
שֵׁנִי עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שני |
| הגייה* | sheni |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־נ־י/ה ב |
| דרך תצורה | |
| נטיות | נ׳ שֵׁנִית או שְׁנִיָּה, ר׳ שְׁנִיִּים, נ"ר שְׁנִיּוֹת |
- הבא לאחר זה שבראש.
- ”אֶת־הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר; וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי, תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם.“ (שמות כט, פסוק לט)
- ”וַיִּשְׁלַח, רֹכֵב סוּס שֵׁנִי – וַיָּבֹא אֲלֵהֶם, וַיֹּאמֶר כֹּה־אָמַר הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם; וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה־לְּךָ וּלְשָׁלוֹם, סֹב אֶל־אַחֲרָי.“ (מלכים ב׳ ט, פסוק יט)
- ”בַּמֶּרְכָּבָה הָרִאשֹׁנָה, סוּסִים אֲדֻמִּים; וּבַמֶּרְכָּבָה הַשֵּׁנִית, סוּסִים שְׁחֹרִים.“ (זכריה ו, פסוק ב)
גזרון עריכה
- מקראי, מן שנים '2'. מקביל לארמית תִּנְיָין (בחילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ, משם עברית תנייני 'משני'), אכדית šanû 'שני', מן šinā 'שניים', פיניקית 𐤔𐤍𐤉 (שני)[1].
- מקור המילה קיים כבר בשפה קדם-שמית בהגיית: תִֿין -ṯin. אכדית: בהגיית -שִׁינַא 𒋛𒅔 šinā . מצרית-קדומה: senui, בהוראת שניים (נקבה - שֶֹנְתִי), ראו גם: ṯnj בהוראת "כפול". מושאלת ללשון קופטית, בהגיית - (snay) ⲥⲛⲁⲩ בהוראת שתיים [2] (ממנה נגזר במצרית עתיקה senu פירוש - שֶני ,עמית. se-nu בהוראת - "תוסף"[3]). ערבית: איתַֿני اِثْنَانِ .
- צורת הסודר של המילה שניים
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- אוקראינית: другий (תעתיק: drúhyj)
- איטלקית: secondo
- אנגלית: second
- אספרנטו: dua
- בולגרית: втори (תעתיק: vtóri)
- גרוזינית: მეორე (תעתיק: meore)
- גרמנית: zweiter
- דנית: anden
- הודית: दूसरा (תעתיק: dūsrā)
- הולנדית: tweede
- טורקית: ikinci
- יוונית: δεύτερος (תעתיק: défteros)
- יפנית: 二番目 (תעתיק: niban-me), 第二 (תעתיק: daini)
- לטינית: secundum
- נורווגית: andre
- סלובנית: drúgi
- ספרדית: segundo
- ערבית: ثاني (תעתיק: תָ'אנִי)
- פורטוגלית: segundo
- פולנית: drugi
- פינית: toinen
- פרסית: دوم (תעתיק: דוֹווֹם)
- צ'כית: druhý
- צרפתית: deuxième
- קוראנית: 둘째 (תעתיק: duljjae)
- קזחית: екінші (תעתיק: ekinşi)
- רומנית: secund
- רוסית: второй (תעתיק: vtorój)
- שוודית: andra
- תאילנדית: ที่สอง (תעתיק: têe sŏng)
ראו גם עריכה
שֹׁנִי עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שוני |
| הגייה* | shoni |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־נ־י/ה א |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | |
- עברית חדשה (יש לשכתב פירוש זה): הבדל.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
גזרון עריכה
- מן שִׁנָּה, שׁוֹנֶה. קשור לאכדית שָׁנוּ šanû 'שונה', שָׁנִיתֻ šanītu 'משהו שונה, משהו אחר', שׁיניתוּ šinītu 'שינוי'.
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
שָׁנִי עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שני |
| הגייה* | shani |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- צבע אדום עז, המופק מתמצית של כנימת־מגן.
- ”בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, אֶל־שָׁאוּל בְּכֶינָה; הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי, עִם־עֲדָנִים – הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב, עַל לְבוּשְׁכֶן.“ (שמואל ב׳ א, פסוק כד)
- ”לְכוּ־נָא וְנִוָּכְחָה, יֹאמַר יְהוָה – אִם־יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים, כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ; אִם־יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע, כַּצֶּמֶר יִהְיוּ.“ (ישעיהו א, פסוק יח)
- שם פרטי לנקבה.
גזרון עריכה
- באכדית, משלח היד של צובעי הטקסטיל נקרא: šintu או šanū.
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
מידע נוסף עריכה
- יש שיטות שהצבע מופק מעפצים. (ו'תולעת' הוא מראה כמו תולעת בתוך הצבע) לדעת הרמב"ם[4] השם 'שני' כי היה צורך לצבוע בו "פעם שניה".
קישורים חיצוניים עריכה
 ערך בוויקיפדיה: שני (צבע) |
הערות שוליים עריכה
- ↑ A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, TOMBACK Richard, page 427
- ↑ "An Egyptian Hieroglyphic Dictionary" מאת: ארנסט ווליס, עמ' 673
- ↑ "An Egyptian Hieroglyphic Dictionary" מאת: ארנסט ווליס, עמ' 603
- ↑ כך התפארת ישראל בהקדמה לסדר מועד מביא בשמו (פיה"מ פ"ג פרה) אך בדבריו לפנינו לא נמצא