שִׁירָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שירה
הגייה* shira
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׁ־י־ר
דרך תצורה משקל קְטִילָה
נטיות ר׳ שִׁירוֹת; שִׁירַת־
  1. זמרה, השמעת זמר או ניגון בקול.
  2. פיוט, יצירה ספרותית כתובה בשורות קצרות, בקצב ולרוב בחריזה, שמבטאת רגש חיובי.
    • ”אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ-לָהּ“ (במדבר כא, פסוק יז)
    • ”אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן-שָׁמֶן“ (ישעיהו ה, פסוק א)
  3. שם כולל ליצירות פיוטיות של אדם מסוים או מתקופה מסוימת.
    • "אֵין הוּא אוֹמֵר אֶת זׂאת בְּכָל דַּקֻּיּוֹתֶיהָ / שֶׁל הַשִּׁירָה, אֲבָל אוֹמֵר בְּקוֹל גָּדוֹל / בְּלִי מׂרֶךְ לֵב וּבְלִי חֲשָׁשׁ מִפְּנֵי הַזּוֹל." (לֵיל חֲנָיָה , מאת נתן אלתרמן)
  4. שם פרטי לנקבה.

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

שַׁיָּרָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שיירה
הגייה* shayara
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׁ־ו־ר
דרך תצורה משקל קַטָּלָה
נטיות שַׁיָּרַת־ או שַׁיֶּרֶת־; ר׳ שַׁיָּרוֹת
 
שיירת גמלים בבקעת הירדן
  1. לשון חז"ל קבוצת פרטים (הולכי רגל או כלי רכב) הנוסעים בטור.
    • שְׁיָרָא שֶׁחָנְתָה בַבִּקְעָה וְהִקִּיפוּהָ בִּכְלֵי בְהֵמָה מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ, [...] מֻתֶּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כַפֶּתַח; יָתֵר מִכָּאן, אָסוּר.“ (משנה, מסכת עירוביןפרק א, משנה ח)
    • ”חָזְרוּ לוֹמַר, אַף הַמְפָרֵשׁ וְהַיּוֹצֵא בִשְׁיָרָא; רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר, אַף הַמְסֻכָּן.“ (משנה, מסכת גיטיןפרק ו, משנה ה)
    • שיירא שהיתה במדבר ונפל עליה גייס וטרפה, מחשבין לפי ממון ואין מחשבין לפי נפשות; ואם שלחו תייר לפניהם, אף מחשבין לפי נפשות ואין משנין ממנהג הולכי שיירא.“ (תוספתא, מסכת בבא מציעאפרק ז, הלכה יג)
    • "וְנִמְשֶׁכֶת שַׁיָּרָה / מִן הַמֵּאָה שֶׁעָבְרָה / רְחוֹקִים כְּבָר הַיּוֹצְאִים / אִכָּרִים וַחֲלוּצִים / שֶׁעָמְלוּ עָבְדוּ בְּפָרֶךְ / בְּלִי לִרְאוֹת אֶת סוֹף הַדֶּרֶךְ" (שִׁיר הַשַּׁיָּרָה, מאת עלי מוהר)

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: שיירה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שיירות