שָׁהִיד עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שהיד
הגייה* shahid
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ש־ה־ד
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר׳ שָׁהִידִים
  1. אדם שמת על קידוש השם. באסלאם, תואר זה מוענק למי שנפל חלל בג'יהאד.
    • "מי שמת בהגנה על רכושו הוא שהיד, ומי שמת בהגנה על נפשו הוא שהיד, ומי שמת בהגנה על דתו הוא שהיד, ומי שמת בהגנה על משפחתו הוא שהיד". מתוך החדית'

גיזרון עריכה

  • מערבית: شَهِيدٌ (שָׁהִיד) – עֵד: 'מי שמעיד על האמונה'.
  • מקביל לארמית סַהִיד, עברית שַׂהֵד. התפתחות המשמע מן עֵד ל'martyr' קיימת בערבית (שָׁהִיד 'עֵד' ו'martyr'), בארמית (סַהִיד 'עֵד' ו'martyr'[1]), וביוונית (μάρτυρος/μάρτυς 'עֵד' ו'martyr' בברית החדשה[2]: זאת מקור המילה באנגלית martyr).

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: martyr‏‏‏‏
  • ערבית: شهيد‏‏‏‏ (תעתיק: שָׁהִיד)

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: שהיד