שבר
שָׁבַר עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שבר |
שורש וגזרה | שׁ־ב־ר |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- חילק דבר במכה; הפעיל כוח על עצם ופירקו לגורמים.
- ”וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ-הָלְאָה וַיֹּאמְרוּ הָאֶחָד בָּא-לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט עַתָּה נָרַע לְךָ מֵהֶם וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ בְּלוֹט מְאֹד וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת.“ (בראשית יט, פסוק ט)
- ”לֹא-יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ-בוֹ כְּכָל-חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ.“ (במדבר ט, פסוק יב)
- ”שָׁבַר יְהוָה מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט מֹשְׁלִים.“ (ישעיהו יד, פסוק ה)
- ”כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר שָׁבַרְתִּי אֶת-עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל.“ (ירמיהו כח, פסוק ב)
- בהשאלה: קנה מוצרי מזון.
- ”וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם.“ (בראשית מב, פסוקים ב – ג)
- ”אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם וְגַם-מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם.“ (דברים ב, פסוק ו)
- ”וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת-נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמוֹר וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה לֹא-אָכַל הָאַרְיֵה אֶת-הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת-הַחֲמוֹר.“ (מלכים א׳ יג, פסוק כח)
- ”הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם וַאֲשֶׁר אֵין-לוֹ כָּסֶף לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא-כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב.“ (ישעיהו נה, פסוק א)
גיזרון עריכה
- 2. על־פי שבר את רעבונו או שבר את הצום[דרוש מקור].
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
השורש שׁבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
שִׁבֵּר עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | ש־ר־ש |
בניין |
- לשון המקרא הרס ניתץ
צירופים עריכה
ניגודים עריכה
- איחה (אִחוּי) (אנגלית: defragment)
שֶׁבֶר א עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שבר |
הגייה* | shever |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ב־ר |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות |
- לשון המקרא מזון, בפרט דגנים.[1]
גיזרון עריכה
- מקראי.
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
סימוכין עריכה
- ↑ "שבר", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 7668)
שֵׁבֵר עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | shever |
חלק דיבר | |
מין | זכר |
שורש | ש־ב־ר |
דרך תצורה | |
נטיות |
- פתרון.
גיזרון עריכה
- מצוד"צ: "שברו - רוצה לומר פתרונו כי החלום הוא דבר סתום וסגור ועל ידי הפתרון ישובר ויופתח".
- מן אכדית שַׁבְּרוּ shabrū שִפעל של - בַּרוּ barū ,בהוראת "חזה" , "הראה חזון" [1]. הצירוף האכדי שהגייתו מאר-בַּאַרֻ (mār bārū) בהוראת "מעמד הכהנים" (כנראה משום יכולתם לבאר את הכתובים).
- בברית הישנה מופיעה תיבת "interpretation" בהוראת, "הקְשר" כחלופה בלשון אנגלית לתיבת - "שברו".
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
- סברה.
קישורים חיצוניים עריכה
ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שבר |
- שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר
שֶׁבֶר ב עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שבר |
הגייה* | shever |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ב־ר |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ שְׁבָרִים |
- מקום מנופץ בחפץ, אשר לא נפרדו חלקיו.
- מצב שלילי שאינו תמידי, משבר.
- (מתמטיקה) מספר לא שלם: בין אפס לאחד; ע"פ רוב כזה המתואר כיחס בין שני מספרים שלמים.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
צירופים עריכה
ניגודים עריכה
- מספר שלם (3)
תרגום עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ערך בוויקיפדיה: שבר |
שִֹבֵּר עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | ש־ב־ר |
בניין | פִּעֵל |
גיזרון עריכה
- קרוב אל הפועל בארמית סבר
- 2. מצוי יותר בסמ"ך סִבֵּר
צירופים עריכה
- לשֹבר את האוזן
- חלום ושברו (וסברו)
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: word
שֶֹבֶר עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | |
חלק דיבר | |
מין | |
שורש | שֹ־ב־ר |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ אין נס׳ שִֹבְרִי שִֹבְרָהּ |
- תקוה
- ”אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל ה'“ (תהלים קמו, פסוק ה)
- ”סָמְכֵנִי כְאִמְרָתְךָ וְאֶחְיֶה וְאַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי“ (תהלים קיט, פסוק קטז)
- ”הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה, עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ, הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה, לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ; אַל בְּנֹתַי, כִּי-מַר-לִי מְאֹד מִכֶּם--כִּי-יָצְאָה בִי, יַד-יְהוָה.“ (רות א, פסוק יג)
- "רגע לפני שנשבר/הבוקר מאיר והלילה עבר/אני חוזר והוא עוד שר שם מלמעלה" (אמצע הלילה בכפר, מאת הראל מויאל)
גיזרון עריכה
- ”הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה?“ (רות א, פסוק יג) לשונה של מגילת רות היא בעיקרה לשון המקרא הקלאסית האופיינית רובד עברית קדומה של תקופת בית ראשון, אך עם זאת כמה מלים וביטויים בהשפעת ארמית כמו 'שבר' בהוראת 'תקווה' מעידים הם על תקופה מאוחרת בהרבה (וכך גם עם תיבת תעגינה בהמשך הפסוק מלשון עגונה , האופיינית ללשון חז"ל).
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
הערות שוליים עריכה
- ↑ הכתובת הכנענית הגדולה מקארא-טפה נ"ה טור-סיני לשונינו, אלול תשי"א