יש להוסיף לדף זה את הערכים: רַבָּה, רָבָה, רִבָּה, רֻבָּה.

רִבָּה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ריבה
הגייה* riba
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ר־ב־ב
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר׳ רִבּוֹת; רִבַּת־, ר׳ רִבּוֹת־
 
ריבות
  1. פירות מבושלים בסוכר המשמשים כממרח.
    • מרחתי ריבה על פרוסות הלחם.

גיזרון עריכה

  • מחידושי אליעזר בן־יהודה. ככל הנראה מבוסס על פרשנות שגויה. בן־יהודה מצא לה תקדים בצירוף התלמודי: תופיני ריבה (ירושלמי, מסכת שקליםפרק ז, הלכה ג) על יסוד המילה מערבית: مُرَبَّب (מֻרַבַּّבּ)[1] שמשמעותה "מרקחת פירות", הוא הציע לראות במילה "ריבה" שם עצם מן השורש רב"ב (על משקל סִבָּה מן סב"ב) במשמעות זו.[2] הגרסה "תופיני ריבה" היא כנראה שיבוש של "תופיני רכה". גם אם המילה המקורית היא אכן "ריבה", יש להניח שזוהי צורת פועל (בניין פיעל מן השורש רב"י) וממילא אין יסוד לסברתו של בן־יהודה.[3]
חידוש זה של בן־יהודה הפך מקור ללעג בחוגים מסוימים. עדות לכך מצויה בנובלה "שבועת אמונים" מאת ש"י עגנון שפורסמה ב־1943: "היה שם תלמיד חכם מתלוצץ על בעל המִלון שטעה בפירוש המלות וקרא למרקחת של פירות... ריבה" (עמ' 5).[4] עם זאת, עגנון אינו מבאר את הסיבה להתלוצצות.

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: ריבה
  ספר לימוד בוויקיספר: מתכוני ריבה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ריבה

הערות שוליים עריכה

  1. ולא مُرَبًّى (מֻרַבַּّא) משורש ר־ב־י, כפי שהביא טור־סיני בהערה לערך רִבָּה במילונו של בן־יהודה (עמ' 6368). מֻרַבַּّא היא אמנם המילה הרגילה בערבית למאכל זה, אך גם מֻרַבַּّבּ מצויה במילונים (למשל אצל Lane, כרך 3 עמ' 1007).
  2. ראו ברשימה של בן־יהודה בעיתונו "הצבי" מיום כו באדר תרמ"ח, "מלה חדשה שהיא ישנה", בעמ' 4. מובא גם על ידי ראובן סיוון בלשוננו לעם יט (תשכ"ח), עמ' 105-107.
  3. שרגא אברמסון, דעת חז"ל בפירוש "תופיני" (לבירור עניין ריבה), לשוננו לעם יט (תשכ"ח), עמ' 137-143.
  4. אילון גלעד, "הטעות המרה של בן־יהודה שיצרה ממרח מתוק", "הארץ", 6 בנובמבר 2019