קַשּׁוּב עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קשוב
הגייה* kashuv
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ק־שׁ־ב
דרך תצורה משקל קַטּוּל
נטיות נ׳ קַשּׁוּבָה או קַשֶּׁבֶת ר׳ קַשּׁוּבִים
  1. פנוי להקשבה לפונה אליו בחפץ לב.
    • ”אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי“ (תהלים קל, פסוק ב)
    • ”עַתָּה עֵינַי יִהְיוּ פְתֻחוֹת וְאָזְנַי קַשֻּׁבוֹת לִתְפִלַּת הַמָּקוֹם הַזֶּה“ (דברי הימים ב׳ ז, פסוק טו)
    • השר הממונה לא היה קשוב מספיק לבעיות הציבור.
  2. פנוי להקשבה שדעתו אינה מוסחת.
    • התלמידים היו קשובים ומרוכזים למרות ההטרדות התכופות

גיזרון עריכה

  • המילה מופיעה 3 פעמים במקרא רק בנסמך לאוזן.

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה


השורש קשׁב

השורש ק־שׁ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים עריכה

ק־שׁ־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין

(ב׳ פעוּל: קָשׁוּב)

נִפְעַל -אין-
הִפְעִיל הִקְשִׁיב מַקְשִׁיב יַקְשִׁיב הַקְשֵׁב לְהַקְשִׁיב
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין-